דלגו לתוכן הראשי
★★★★★נדל"ן עם כוכבים
הסקירה השבועיתסקירה 82 · 18 ביולי 2026 · 24 דקות · קריאה 15 דק׳

המחדל בבניית הדירות החדשות:מה הפועלים משאירים בקירות

פועל בניין, עולה חדש שהיה בעברו בעלים של חברת הפקות במוסקבה, שאל באתר איפה השירותים ונענה שיעשה את צרכיו איפה שבא לו, בתוך דירה כמעט גמורה ששווה שלושה מיליון שקל. לנה העלתה על זה סרטון קצר, ובעקבותיו הגיעו מאות עדויות של רוכשים ואנשי מקצוע. חלקן על היגיינה, וחלקן על משהו חמור בהרבה: פגיעה מכוונת בצנרת ובתשתיות, שמומחים מעריכים שעולה למשק מיליארדים בשנה.

★ בקיצור

  • בקבוקי שתן בתוך קירות גבס, קופסאות מזון עם פסולת ביולוגית בתעלות מיזוג, וצרכים שרוצפו מעליהם. הרוב המוחץ של מאות התגובות שהגיעו ללנה אישרו שזה בדיוק ככה, ואפילו גרוע יותר.

  • טרור בנייה: אבנים וסלעים בצינורות ביוב, ברגים שנקדחו לתוך צינורות מים, ומסמרים בצינור גז. מקרה אחד הגיע לבית משפט והרוכשים זכו. ההערכה של מומחים: מיליארדי שקלים נזק למשק בכל שנה.

  • ביפן נדרש תקן שירותים מלא כדי לגשת למכרז בנייה, ובאוסטרליה חובה שירותים כל שלוש או ארבע קומות. בישראל הפיקוח מתרכז בבטיחות ובעבודה בגובה, ולא בתנאים הסניטריים.

הפועל שגילה מה קורה בדירות החדשות לפני המסירה

תשקלו אם אתם רוצים לקרוא את מה שאנחנו הולכים לדבר עליו הפעם, כי אחרי שתדעו את זה אין דרך למחוק את זה בחזרה מהראש. כל שבוע יוצא לי להציג כאן דברים שפחות מדברים עליהם בתקשורת, אבל הפעם זה משהו שונה לגמרי.

נתקלתי בבחור שהוא פועל בניין, עולה חדש בישראל, שמזועזע ממה שקורה ואף אחד לא יודע. ואני לא מדברת על אתר בנייה שבור באיזה מגרש עם טרקטורים, אלא על דירה שכמעט מוכנה לגמרי, שהפועל מסתובב בתוכה. כשהוא שאל איפה השירותים, פשוט אמרו לו: לך תשתין פה, איפה שאתה רק רוצה. וזה כולל מספר שתיים, על איזה קיר או באיזו פינה ברצפה שבא לך.

הבחור הזה מלומד ברמה גבוהה, ובכלל היה בעלים של חברת הפקות ממוסקבה. בגלל שהוא רק עלה ועוד לא הסתדר מבחינת עבודה הוא הלך לעבוד בבנייה, ובשבילו זה שוק. הוא אומר שאלו דירות בבעלות של אנשים, שממש משתינים בתוכן, ולא רק משתינים. לא ברור לו איך זה מקובל. הרי כל דירה כאן יקרה, זה דירות שעולות שלושה מיליון שקל.

למה זה קורה? כי לפועלים אין כוח לרדת למטה לשירותים, ולפעמים בכלל אין שירותים. וזה בידיעה של מנהלי העבודה.

העליתי על זה סרטון קצר לרשת והוא פשוט התפוצץ. ואתם לא מבינים מה גיליתי בעקבות זה. זה יותר חמור ממה שאתם חושבים.

מה אנשים מוצאים מתחת לריצוף ובתוך הקירות?

הסרטון הגיע למאות תגובות, ואני מחלקת אותן לשתיים. מצד אחד מי שמגיע מתחום הבנייה וחי באתרי בנייה מבוקר עד ערב. מצד שני אנשים רגילים: רוכשי דירות, משקיעי נדל"ן, מי שיצא לו להתעסק עם שיפוץ. הם לא יודעים מה קורה בהיקף גדול במקומות אחרים, אבל הם חוו את המקרה הנקודתי שלהם.

הרוב המוחץ של התגובות היה שזה בדיוק ככה, ואפילו גרוע יותר.

ומה שמעניין לציין, ומשותף כמעט לכולם, הוא שהם היו בטוחים שאצלם קרה משהו הזוי. איזה מקרה נקודתי וחריג. הם לא ידעו שזו תופעה רווחת. הנה חלק מהעדויות, בלשונן.

  • בדירה שהייתה לנו בבנייה עשו פיפי וקקי בכל מקום, ובתעלת הניקוז של המקלחת גם יצקו קיר בטון שמבצבץ ממנו קפה.
  • רק נכנסנו לבית החדש של ההורים שלי, ומצאתי קופסת קוטג׳ מלאה בכל טוב בתעלה של המזגן.
  • דייר בבניין שלי שהיה לו ריח מסריח במקלחת התעקש לפתוח רצפה, וגילו שהעובדים ריצפו על הצרכים שלהם.
  • ראיתי את זה בבית שלי לפני ששמו את הריצוף, הרבה אזורים של מספר שתיים, ואז שפכו על זה שומשום וריצפו.
  • עשינו תמ"א בבניין, והפועלים עשו את הצרכים במרפסת ובממ"ד תוך כדי הבנייה, למרות שידעו שהם יכולים להיכנס אלינו לדירה ולהשתמש בשירותים.
  • בבנייה פרטית הפועלים אוכלים ומשאירים את הזבל על הרצפה. אם לא בודקים אותם הם פשוט מרצפים מעל הזבל.
  • כשבאתי לראות את הדירה שלי בבנייה, הקבלן עלה איתי למעלה עם הכלב שלו, והכלב השתין על הקיר.

הדפוסים שחוזרים על עצמם

התופעה הנפוצה ביותר היא עשיית צרכים ישירות על רצפת הבטון או על מצע המילוי, החול או השומשום, ואז ריצוף מעליהם. מקרים אחרים הם עשיית צרכים בתוך אריזות מזון משומשות, קופסאות קוטג׳ או חומוס, וכוסות חד פעמיות עם קפה שחור, שמוטמנות בחללים נסתרים: תעלות מיזוג אוויר, מאחורי לוחות גבס, מתחת לאמבטיות או בתוך פירי תקשורת וחשמל.

לתופעה הזאת יש אפילו שם לועזי במקומות אחרים בעולם: פיסטלס, בקבוקי פלסטיק מלאים בשתן שהפועלים מטמינים בתוך קירות גבס. אחת הצופות שלחה לי תמונה של הדירה שלה, שכבר מוכנה, ובה עומד בקבוק שתן.

והחלק המבאס הוא שבקבוק כזה הוא במקרה הכי טוב, כי מדובר באנשים שלכאורה עוד שמרו על היגיינה והחליטו לעשות את זה לתוך בקבוק, ולא ישירות על הרצפה והקירות ואז לרצף מעל.

למה מופיעה רטיבות כלואה וריח אמוניה בדירה חדשה?

שיפוצניק מהתחום כתב לי שבתור שיפוצניק זה לגיטימי לגמרי, כי זה מתייבש, ואחר כך מרבדים רצפה ושמים דבק וריצוף. הוא אומר את זה בתמימות וחושב שזה לא כזה נורא. אבל יש בזה בעיה אמיתית.

כשעושים את זה נוצר מוקד של רטיבות כלואה. באים ואוטמים מלמעלה עם חומר את כל הפסולת הביולוגית הזאת, שהיא לא באמת מתאדה ולא הולכת לשום מקום, ואז יש לחות כלואה שמחפשת דרך להשתחרר. היא מטפסת לקירות סמוכים דרך הטיח והבלוקים.

  • התנפחות של פנלים
  • קילופי צבע וטיח בחלק התחתון של הקירות
  • שינוי גוון בין המרצפות, מבהיר לכהה
  • ריח עובש חריף עם ריח של אמוניה

והרבה אנשים לא מבינים מה קורה אצלם בבית. הם מזמינים מומחה לאיתור נזילות, ואם בדקו ולא ראו בעיה בצנרת או בניקוז, הרבה פעמים תישאר המסקנה שזו רטיבות חיצונית, כמו מי גשמים שחדרו ונכלאו. כנראה שלא ילכו לכיוון של הטלת צרכים על ידי הפועלים בדירה.

כשזה נמצא בתעלות המיזוג ההשלכות חמורות יותר

כשיש קופסאות מזון עם פסולת ביולוגית שהוטמנו בתעלות של מזגנים מיני מרכזיים, וזה בדיוק מה שמצא חבר טוב שלי בבית שלו, ההשלכות הבריאותיות הרבה יותר חמורות. מערכות מיזוג האוויר משמשות ממש כמפיץ של החלקיקים הביולוגיים האלה: מדליקים את המזגן, וכל הפסולת עם הבקטריות נכנסת לכל החדרים.

זה יוצר ריח של צחנה וריקבון וזה מסוכן לבריאות. בדרך כלל יחשבו במצב הזה שזו סתימה, או שחסר סיפון שמונע ריחות מהצנרת של הביוב הכללית.

רק אחרי שמזמינים בעל מקצוע, עושים המון בדיקות, ולא מצליחים להבין, מאתרים בסוף את מקור הבעיה ומתחילים לפרק. ואז מקבלים את הקופסאות הנסתרות. זה כמובן דורש חיטוי רציני.

למה זה קורה? הצד של אנשי המקצוע

בואו נשמע את הצד של אנשי הבנייה, ונתחיל בהודעה הכי מעודדת שיכולה להיות: "אני מהתחום, ותאמיני לי, יש הרבה הרבה יותר גרוע מזה. אני לא יכול לפרט כי זה ממש יגעיל את האנשים."

וכמובן קיבלתי מיליון הודעות בנוסח של: לצערי אני עובד בתחום וברוב המקומות זה נכון, הייתי בעשרות אתרי בנייה ומה שאת מספרת זה רק קצה המזלג. מישהו שעובד באתר בנייה סיפר שעושים ניקיון אגרסיבי מאוד בסוף הבנייה, לפעמים ברמה שצריך לפרק מרצפות ולשים חדשות מרוב הלכלוך שכבר אי אפשר להוריד. אבל לא כולם מקפידים על זה. ואדריכלית שעבדה בארץ ובאוסטרליה כתבה שחצי מפסולת הבנייה מוטמנת מתחת לריצופים מסוימים, וכולם יודעים מזה, כולל הרשויות.

הסטנדרט של השירותים באתר

קודם כל, באתרי בנייה לא באמת מקפידים על סטנדרט של שירותים. בדרך כלל יש כמות מינימלית של שירותים כימיים על הקרקע, והתחזוקה שלהם היא ברמה של מפגע תברואתי: במקום שיפנו אותם באופן קבוע עושים את זה לא מספיק, והכל מצטבר שם, גם בחום. ככה שלעשות מספר שתיים במקום פרטי בדירה נקייה נהיה יותר נעים, ואני אומרת את זה מהצד של הראש של העובד.

במגדלים גבוהים הרבה פעמים גם יעשו את זה בפיר של המעלית. ובהרבה מקומות מנהלי הבנייה פשוט אומרים שככה זה, ומנחים את הפועל לעשות את הצרכים איפה שנוח לו.

למה הפיקוח לא נוגע בזה

יש תקנות לאתרי בנייה וכמה שירותים צריכים להיות, אבל בפועל מה שמתייחסים אליו באתרים זה עבודה בגובה, בטיחות ובטיחות חשמל. אז אם כבר מגיע פקח, זה עיקר ההתעסקות שלו. וזה גם הגיוני: תחשבו מה ההשלכות של עובד שנפצע או נופל מגובה, התביעות והמשפטים, לעומת הבעיה המסריחה של הצרכים.

וכן, קיבלתי פניות ממנהלי עבודה שאצלם זה לא ככה, שעושים מאמץ שיהיה מסודר, עם בקבוקים ודליים, ושאין דבר כזה לעשות מספר שתיים לתוך המרצפות. מצד שני קיבלתי כמות הרבה יותר גדולה של אנשים שאומרים שזה בדיוק ככה. אחד מהם הוא איש מקצוע שהגיע לדירת יוקרה בתל אביב ברמה מאוד גבוהה, וכשפרקו את המרצפות הכל היה שם מלא בצרכים של פועלים. אז אל תחשבו שזה קורה רק במקומות זולים.

מה עושים ביפן ובאוסטרליה שלא עושים כאן

יש מקומות בעולם שבהם אסור בכלל להשתמש בשירותים כימיים, כי הם מפגע תברואתי, ויש שם פתרונות אחרים. יש אתרי בנייה שדואגים שכל כמה מקומות יהיו שירותים עם מנגנונים משוכללים, גדולים ונעימים.

ביפן התייחסו בחומרה למצב באתרי הבנייה, ועכשיו יש שם תקן שירותים שאם אתם רוצים להיכנס למכרז כדי לבנות אתם צריכים לעמוד בו.

  • אסלה מערבית בלבד שיושבים עליה, ולא קוראים מעליה, עם מספיק מרווח
  • מנגנון הדחה עם מים ושסתום למניעת חזרת ריח
  • חובה כיור משולב עם מראה לשטיפת ידיים
  • מנעול כפול לפרטיות
  • תוספות: פח סניטרי, מתקן תאורה ומגבונים לחיטוי האסלה

האם זה ככה בכל מקום ביפן? אני בטוחה שיימצא איזה מקום נידח שלא. אבל זה סטנדרט גבוה שמשנה את הבנייה קדימה, וזה מה שחשוב. ובהרבה מדינות אחרות יש תקנים שקשורים להתקנת שירותים כל כמה מקומות, כמו באוסטרליה, שם צריך לשים שירותים כל שלוש או ארבע קומות.

זה מה שמבטיח שפועל לא יהיה רחוק יותר מקומה אחת או שתיים ממתקן שירותים תקין, ואין לו סיבה לעשות צרכים על הקיר או על הרצפה. במקומות האלה גם אי אפשר להחליק את זה בקומבינה, כי באמת בודקים ומפקחים.

מבחינתי הפתרון הכי בסיסי הוא דלי ושקית, וכמובן שירותים נגישים ונעימים יותר. זה לא דורש שום תקציב, וזו אנושיות בסיסית.

טרור בנייה: מסמרים בצינור גז ואבנים בביוב

אבל העניין עם השירותים לא פותר את הכל. הוא יפתור את הבעיה לכל אותם פועלים שבאמת צריכים להתפנות ושזה יהיה בצורה נגישה ונעימה. פועלים שבאים לעשות נזק בכוונה, ואפילו טרור שיהיה לכם רע, זה כבר עניין אחר.

כמות התגובות שקיבלתי על זה אינסופית. זה לא יאומן כמה זה נפוץ. אחת המשפחות שלחה לי תמונות אחרי שכל הביוב של הבניין עלה אצלם באסלה, כי הם קומה ראשונה. הכניסו מצלמה לתוך צינורות הביוב וראו שם שרשראות וכלי מתכת שנועדו לעשות נזק מכוון לבניין.

הדפוסים החוזרים

  • אבנים וסלעים בצינורות שעושות סתימה. על זה קיבלתי אין ספור הודעות.
  • בקבוקים ריקים ומקלות מטאטא שנתקעו בצינור ביוב.
  • נזילות שלא מפסיקות, ורק אחרי שפותחים רצפה מגלים שצינור המים מלא בברגים שנקדחו לתוכו.
  • ביצים ששוברים לתוך קירות גבס תוך כדי הבנייה, כדי שהריח לעולם לא יחלוף.
  • גופות של חיות ביציקות בטון, חוטי חשמל שנחתכים, וחורים קטנים בצנרת שמייצרים נזילות.

שיתפו איתי גם מה שלטענתם קורה במגדלים החדשים באשדוד: העובדים היו שמים אבנים בצינורות, ואחר כך לא מבינים למה יש פיצוצים בצנרת וסתימות. אני לא מכירה אישית מה קורה שם, זה מה ששלחו לי.

הקטע עם הביצים חוזר על עצמו. שיפוצניק כתב לי: "מכרתי בניין במזכרת בתיה, שגם שם זה היה ככה. אני שיפוצניק וזה ידוע. שמים בטון בצנרת, מסמרים בצינורות, מוצאים את כל אלה כל הזמן. זה טרור בנייה."

מקרה פרטי אחד ששלחו לי הגיע לבית משפט: ההורים קנו דירה, זמן קצר אחרי שנכנסו היה ריח חזק של גז, הם נאלצו לפתוח את הרצפה בחלק גדול מהבית, וגילו שתקעו להם מסמרים בצינור הגז. הם תבעו וזכו.

ומה שכואב לי בכל הכמויות האדירות של ההודעות האלה זה שזה לא "באתם ובום גיליתם". אלה אנשים שסובלים תקופה ארוכה, זה עולה להם המון כסף, ורק בסוף הם מגיעים לדבר הכי נורא, שזה להתחיל לפרק את המרצפות, את הקירות ואת הצנרת. לא מגיעים לזה בקלות, ולפעמים הנזק שכבר נוצר משמעותי מאוד גם לדירה וגם לבניין.

כמה עולה לנו טרור הבנייה, ומי בכלל אחראי?

ההשלכות של זה, בהערכה של מומחים, הן מיליארדים שעולים לישראל בכל שנה. מיליארדים שאנחנו מפסידים. והפגיעה בחיים והנזק לבניינים פשוט מזעזעים, גם מבחינת הרטיבויות והביוב והדברים הלוגיסטיים, וגם ברמה הבריאותית שאנחנו אפילו לא תמיד מודעים אליה: למה חלינו, למה עברנו משהו, ולא יודעים שזה קשור.

זה לא שווה שום הנחה בשקל למטר שהדירה עולה.

ואני לא מהאנשים שאוהבים לנפנף בבעיות בשביל הבאזז, אני אפילו נרתעת מאנשים שעושים את זה. אבל כאן ספציפית, עם כל הקשיים שיש לנו בתחום הבנייה, והקבלנים והיזמים מתמודדים עם דברים באמת לא פשוטים, יש מצב שזה שווה את זה. לשלם יותר על השגחה ועל סטנדרט זה נכון שעולה יותר, וכשנמצאים בלחץ כלכלי וחייבים לקדם פרויקטים אין ברירה. אבל כדאי מאוד לחשוב על הכיוון הזה.

זה לא סיפור של קבוצה אחת

וכאן חשוב ממש להפריד. כל מה שקשור לעשיית צרכים ולהזנחה סביב הנושא הזה באתרי בנייה זה משהו שעושים לא רק ערבים, למרות שיש תגובות שאומרות שזה רק ערבים. זה גם סינים, גם יהודים, כולם. בסוף זה תלוי בבן אדם ובבחירה שלו איך להתנהל בתוך אתר בנייה שמראש לא נתנו לו גישה לשירותים, וקיבלתי שיתופים מיהודים שהם עצמם עושים את זה.

ותזכרו: המפקחים הם יהודים, היזמים שבוחרים את מי מעסיקים הם יהודים, והכללים שקובעים ואוכפים אותם גם הם בידיים של היהודים. יש פה הרבה מקום לשיפור וללמוד ממדינות אחרות, ויש מצב שזה יעשה טוב לתחום.

המהפך שכבר קרה פעם אחת

אגב, פעם אסור היה לקופאיות לשבת בכלל במשמרת, והיו על זה סיפורים מזעזעים. אחרי רעש תקשורתי שנוצר עשו מהפך, ועכשיו כולן יושבות על כיסא. זה נראה לנו רגיל. אני בטוחה שזה גם אפשר לעוד נשים מבוגרות לעבוד בעבודה הזאת, שלפני כן הן לא יכלו, ובכללי זה הפחית את כמות הסבל והנזק הבריאותי שנוצר עם הכללים הישנים.

וזה מתחבר לנקודה רחבה יותר: כשנפגעת הבריאות של אנשים, בסוף כולנו נפגעים, גם כלכלית וגם בריאותית. כשהייתי סטודנטית השותפה שלי עבדה ברשת בגדים ונוצרה לה דלקת חמורה מאוד בידיים, לה ולכל החברים שלה שעבדו שם. לא ידעתי שזה מקצוע כל כך אקסטרימי, אבל מסתבר שזה יוצר המון דלקות, ובסוף מגיעים לאחוזי נכות ולביטוח לאומי. אנחנו אפילו לא יודעים לחשב איפה זה פוגש אותנו בסוף כמו בומרנג.

איך בודק ליקויי בנייה יכול להציל אתכם?

אז מה אפשר לעשות? קודם כל לשאול, להתעניין ולבדוק מי החברה הקבלנית שבונה לכם את הפרויקט. זה לא קל לדעת ותמיד יספרו לכם סיפורים יפים על מקצוענות, אבל כן תנסו להבין יותר על הצוות.

דבר שני, נסו להגיע, לבדוק ולפקח במקסימום, עד לרמה של יום יום. אם אתם נוכחים כל הזמן ההתנהגויות האלה יורדות. יש הבדל אם קניתם דירה בפרויקט גדול של מגדל, שלא יתנו לכם להסתובב בו בחופשיות, לעומת מצב שבו אתם עושים שיפוץ בדירה קיימת ואפשר לגשת לשם מסביב לשעון. אבל כן תנסו להגיע כמה שאפשר.

הכלי שרוב האנשים לא מכירים

כשקונים דירה חדשה אפשר וכדאי להביא בודק ליקויי בנייה, שייתן דוח מפורט על כל הליקויים: אסתטיים, איכות ובטיחות. הוא יכול לאתר גם נזקים שנגרמו מטרור בנייה, חבלה מכוונת או רשלנות חמורה.

יש לו את המכשור ואת הידע ההנדסי לזהות פגמים שלא בהכרח רואים בעין, והוא מביא איתו את ההוכחות הטכניות. הנה מה שהוא בודק:

  • חסימות בצנרת, עם מצלמות סיב אופטי שמחדירים לתוך צינורות הניקוז והביוב. ככה מגלים שאריות בטון, טיח, שקיות או פסולת שנדחפו פנימה.
  • פגיעה במערכות פנימיות: קווי חשמל ותקשורת שנחתכו או נפגעו בתוך הקירות לפני שסגרו אותם.
  • נזקי איטום ורטיבות מכוונים, באמצעות מצלמה תרמית שמאתרת נזילות סמויות וחדירת מים.

ובסוף הוא מפיק דוח הנדסי שהוא קביל בבית משפט. הדוח מגדיר בדיוק מה הבעיות וכולל הערכת מחיר לתיקון הנזקים, מה שמתאים לתביעה כספית נגד הגורם המזיק או הקבלן.

אם כבר קניתם דירה שתשלמו עליה עשרות שנים ממיטב כספכם, תשקלו בחום להביא בודק, במקום לגלות תקלות ונזקים בדיעבד או לא לדעת למה יש לכם תופעות מוזרות ומסריחות בדירה.

★ שאלות נפוצות

מה צריך לדעת

מה מוצאים דיירים מתחת לריצוף של דירות קבלן חדשות?

צרכים שרוצפו מעליהם ישירות על רצפת הבטון או על מצע החול, קופסאות מזון משומשות עם פסולת ביולוגית, בקבוקי שתן בתוך קירות גבס, ופסולת בנייה כללית. המקומות הנפוצים להטמנה הם תעלות מיזוג אוויר, מאחורי לוחות גבס, מתחת לאמבטיות ובתוך פירי תקשורת וחשמל.

למה נוצרת רטיבות כלואה וריח אמוניה בקירות של דירה חדשה?

כי כשעושים צרכים מתחת לריצוף ואוטמים מעליהם, נוצר מוקד לחות שלא מתאדה ומחפש דרך להשתחרר. הוא מטפס לקירות סמוכים דרך הטיח והבלוקים. הסימנים: התנפחות פנלים, קילופי צבע וטיח בתחתית הקירות, שינוי גוון בין מרצפות, וריח עובש חריף עם אמוניה.

מה זה טרור בנייה ואיך הוא נראה בפועל?

פגיעה מכוונת בזדון בתשתיות של הדירה או הבניין. הצורות הנפוצות: אבנים וסלעים בצינורות ביוב, ברגים שנקדחים לתוך צינורות מים, מסמרים בצינור גז, בקבוקים ומקלות מטאטא בצנרת, וביצים ששוברים לתוך קירות גבס כדי שהריח לא יחלוף לעולם.

כמה עולה טרור הבנייה למשק הישראלי?

לפי הערכות של מומחים, מיליארדי שקלים בכל שנה. הנזק כולל תיקוני תשתיות, פירוק ריצוף וקירות, ותביעות משפטיות, ומעבר לזה יש נזק בריאותי שקשה לכמת. העלות מתגלגלת בסוף לכל מי שבשרשרת, מהיזם ועד הרוכש, וגם למי שלא היה מעורב בכלל.

מהם התקנים לשירותים באתרי בנייה ביפן ובאוסטרליה?

ביפן יש תקן שירותים שצריך לעמוד בו כדי בכלל לגשת למכרז בנייה: אסלה מערבית עם מנגנון הדחה ושסתום נגד ריחות, כיור עם מראה, מנעול כפול לפרטיות ותוספות סניטריות. באוסטרליה חובה להציב שירותים כל שלוש או ארבע קומות, כך שפועל אף פעם לא רחוק יותר מקומה או שתיים.

למה הפיקוח בישראל לא מטפל בתנאים הסניטריים באתרי בנייה?

כי הפיקוח בפועל מתרכז בעבודה בגובה, בבטיחות כללית ובבטיחות חשמל. כשמגיע פקח, זה עיקר ההתעסקות שלו, וזה גם הגיוני לנוכח ההשלכות של פועל שנפצע או נופל. יש תקנות שקובעות כמה שירותים צריכים להיות באתר, אבל בפועל לא באמת בודקים ואוכפים אותן.

איך בודק ליקויי בנייה יכול לשמש כהוכחה משפטית נגד קבלן?

הוא מפיק דוח הנדסי קביל בבית משפט, שמגדיר בדיוק מה הבעיות וכולל הערכת מחיר לתיקון. הוא מאתר חסימות בצנרת עם מצלמות סיב אופטי, בודק קווי חשמל ותקשורת שנפגעו בתוך הקירות, ומזהה נזקי איטום ורטיבות עם מצלמה תרמית. הדוח מתאים לתביעה כספית או לדרישת תיקון.

מה אפשר לעשות כדי למנוע את זה בדירה שקונים עכשיו?

שלושה דברים. לבדוק מי החברה הקבלנית ולהבין כמה שאפשר על הצוות. להגיע לאתר ולפקח כמה שיותר, כי נוכחות קבועה מורידה את ההתנהגויות האלה. ולהזמין בודק ליקויי בנייה עם קבלת הדירה, לפני שמגלים תקלות בדיעבד. סעיף בחוזה לבדו לא מספיק, כי קשה לתפוס את הדברים האלה.

★ כותבת הסקירה

לנה כהן

אשת טק ונדל״ן. מנחת הפודקאסט נדל״ן עם כוכבים. מגישת נדל״ן בטלוויזיה ב-i24 ובקשת 12. בעלת תואר ראשון בהנדסה מאונ׳ ת״א, ותואר שני בינלאומי במנהל עסקים. יזמית, מנהלת מוצר ומשקיעת נדל״ן.

★ המשך לקרוא

עוד מהסקירות

גל ביטולי הדירות: 1,800 עסקאות, ובאר שבע בראש
הסוף ל
★★★★★סקירה 86
סקירה 86 · 15 באוגוסט 202617 דקות

גל ביטולי הדירות: 1,800 עסקאות, ובאר שבע בראש

אלון קנה דירה מקבלן, שילם מקדמה של 200 אלף שקל, והרים טלפון כדי לוותר עליה. הוא לא חריג. שני דוחות חדשים של משרד האוצר מראים 1,800 ביטולי חוזים מול קבלנים מאז 2023, והעיר שמובילה היא דווקא אחת הזולות בישראל. בסקירה גם למה הכותרת על זינוק של 50% במכירות מטעה, ואיך תוכניות הסבסוד של המדינה מייצרות מיליונרים צעירים.

לסקירה המלאה
חלום הנדל"ן בארה"ב: בניין ב-17 מיליון נמכר ב-2 מיליון
התחזית
★★★★★סקירה 85
סקירה 85 · 8 באוגוסט 202620 דקות

חלום הנדל"ן בארה"ב: בניין ב-17 מיליון נמכר ב-2 מיליון

קבוצת ישראלים קנתה בניין באמריקה ב-17 מיליון דולר כדי לעשות את המכה. השבוע הוא נמכר בשני מיליון דולר בלבד, ירידה של 90%, וכל הכסף שהמשקיעים שמו מהכיס כנראה נמחק. וזה לא מקרה בודד: חברות שגייסו מאות מיליונים, מייסד שנעצר בחשד להונאה, וכסף פנסיה ישראלי שמלווה לחברות נדל"ן אמריקאיות. בסקירה גם למה פלורידה צונחת בזמן שדטרויט מזנקת ב-17%.

לסקירה המלאה
המחדל בשדה דב: כימיקלי נצח מתחת לריביירה של תל אביב
חדשות
★★★★★סקירה 84
סקירה 84 · 1 באוגוסט 202620 דקות

המחדל בשדה דב: כימיקלי נצח מתחת לריביירה של תל אביב

שדה דב אמור היה להיות שכונת היוקרה של ישראל. נועה קירל, יהודה לוי, ליאור סושרד וראש המוסד לשעבר כבר קנו שם, והמדינה הכניסה מיליארדים ממכרזי הקרקע. ואז התברר שבקרקע ובמי התהום נמצאו ריכוזים של עד פי 2,000 מהמותר של PFAS, כימיקלים שלא מתפרקים לעולם. רשות המים התריעה כבר ב-2022, המשרד להגנת הסביבה אישר את הקרקע כנקייה ב-2023, וההודעה הפומבית יצאה רק בפברואר 2026.

לסקירה המלאה

★ מבזקים

מבזקים מהסקירה הזו

לכל המבזקים

★★★★★

הסקירה השבועית

המספרים, ההקשר, והזווית של לנה.

תשארו מעודכנים בקהילת הוואטסאפ. לא ספאם, לא מתווכים, לא יזמים. אתם מקבלים את מה שצריך לדעת, את ההחלטה אתם מקבלים לבד.